כהן ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ואח'

פסק דין

המרצת פתיחה זו עניינה עתירתם של המבקשים כי בית המשפט יורה כי העיקולים אשר הוטלו לבקשת המשיבים 2-4 ו-8 על הדירה ברחוב הקלרנית 3 בראשון לציון הידועה כגוש 5183 חלקה 34/29 (להלן: "הדירה") , כפופים לזכות המבקשים לקבל חלק מהתמורה בגין מכירת הדירה בשיעור של 65% או כל סכום שיוותר לאחר סילוק החוב בגינה נרשמה משכנתא לטובת המשיבה 1.

לחילופין, עתרו המבקשים למתן סעד הצהרתי במסגרתו יורה בית המשפט כי עומדת למבקשים הזכות להודיע על ביטול הסכם מכירת הדירה למשיבים 5 ו-6.

המשיבים 2-4 ו-8 התנגדו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לטענות הצדדים, לעדותו של המבקש ולסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין המרצת הפתיחה להתקבל באופן חלקי. טעמיי, והיקף החלטתי, להלן.

רקע עובדתי

א. המבקשים רכשו את הזכויות בדירה בשנת 1999, והתגוררו בה ממועד מסירת החזקה ועד למועד פתיחתו של הליך זה.

ב. ביום 2.5.2004 נכרת בין המבקשים לבין המשיבים 5 ו-6 ,אשר הינם חתנם וביתם של המבקשים, הסכם מכר במקרקעין במסגרתו נמכרו הזכויות בדירה למשיבים 5 ו-6 בתמורה לתשלום סך בשקלים השווה ל- 285,000$ (מאתיים שמונים וחמישה אלף דולר ארה"ב) (להלן: "הסכם המכר").

ג. במקביל ,נחתם, לטענת המבקשים, הסכם נוסף עם המשיבים 5-6, לפיו העמידו המבקשים לרשות המשיבים 5-6, כהלוואה, את מלוא תמורת מכירת הדירה, למעט הסך של 90,000$ אשר שולם לצורך פירעון המשכנתא של המבקשים. באותו הסכם נוסף נקבע, כי החזר ההלוואה יעשה מתוך תמורת מכירת הדירה באופן ששיעור של- 65% מן התמורה תועבר למבקשים, ותוך שניתנת למבקשים רשות בלתי הדירה להמשיך ולהתגורר בדירה ללא תמורה עד סוף ימיהם, וזאת חרף האמור בהסכם המכר. (הסכם זה יקרא להלן: "ההסכם הנוסף").

ד. לצורך מימון רכישת הדירה פנו המשיבים 5-6 למשיבה 1 וקיבלו הלוואה מובטחת במשכנתא על סך של 872,000 ₪.

ה. כפועל יוצא של הסכם המכר נרשמה הדירה על שם המשיבים 5-6 בלשכת רישום המקרקעין. באותו מועד או סמוך לכך, נרשמה גם המשכנתא בגין ההלוואה שנתנה על ידי המשיבה 1.

ו. לא נרשמה באותה עת, או בסמוך לאותם מועדים, הערת אזהרה או הודעת משכון המתייחסים להסכם הנוסף.

ז. משנת 2008 החלו להירשם צווי עיקול על זכויות המשיבים 5-6 בדירה, וביום 9.11.2010 הוגשה על ידי המשיבה 1 בקשה למינוי כונס נכסים קבוע לדירה, וזאת נוכח אי עמידתם של המשיבים 5-6 בהחזרי המשכנתא.

ח. עתירת המשיבה 1 למינוי בא כוחה ככונס, היוותה את ה"זרז" לפתיחתו של ההליך שבפני.

בשלב הראשוני, עתרו המבקשים כי בית המשפט יוציא תחת ידו צו מניעה קבוע המונע את מכירת הדירה כמו גם יורה כי זכויות המשיבים 1-4 כפופות לזכותם הבלתי הדירה של המבקשים, להמשיך ולהתגורר בדירה.

ט. במקביל להגשתה של המרצת הפתיחה הוגשה בקשה לסעד זמני.

ניתן צו ארעי, אשר בוטל לאחר דיון במעמד הצדדים במסגרת החלטתי מיום 29.6.11.

המבקשים ביקשו לערער אחר החלטתי זו ובדיון בבית המשפט המחוזי, בפני כבוד השופטת דודקביץ מיום 23.8.11, הגיעו הצדדים לכלל הסמכות דיוניות אשר כללו, בין היתר, הסכמה למכירת הדירה ומתן ארכה בפינויה. להסכמות אלו ניתן תוקף של פסק דין.

י. נוכח ההסכמות בבית המשפט המחוזי, התייתר הדיון בהמרצת הפתיחה בנוסחה המקורי , וככל שהוא נגע למשיבה 1. המבקשים עתרו לתיקון המרצת הפתיחה והסעדים המבוקשים במסגרתה, וזאת כמפורט ברישא של פסק הדין דלעיל.

בהמשך, הגיעו הצדדים לכלל הסכמות דיוניות נוספות, על פיהן ניתן צו זמני המורה כי יתרת הכספים המופקדים בידי כונס הנכסים כפועל יוצא של מכירת הדירה, לאחר קיזוז שווי יתרת החוב של המשיבה 1 ושכר טרחת כונס הנכסים, יוותרו בידי כונס הנכסים עד למתן פסק הדין בתיק זה. (ראה החלטתי מיום 29.1.12 ).